אבו לטיף נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 21/2/13 לפיו נדחתה תביעתו של התובע לתשלום 7648 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו בשל תאונת דרכים.

התובע בבקשתו, אשר לא נתמכה כלל בתצהיר, טען כי בשל טעות לא התייצב לדיון ולכן ביקש לבטל את פסק הדין.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ועל כן שומה על מבקש ביטול פסק הדין להגיש בקשתו במועד הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 [להלן: "התקנות"], דהיינו בתוך 7 ימים ממועד שנודע לו על פסק הדין.

עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מלמד כי פסק הדין נשלח בדואר, לתובע ביום 25/2/13 ואילו הבקשה הוגשה ביום 11/3/13.

בנסיבות אלו, לאחר ששקלתי את האינטרסים השונים של הצדדים, אני סבורה שיש לאפשר לתובע להוכיח את טענותיו בבית המשפט ולאפשר לו את יומו, על אף שהתובע לא הצביע על כל נימוק אשר הצדיק את אי התייצבותו לדיון ואת הזלזול הבוטה בנתבעת ואף בבית המשפט.

כתנאי לביטול פסק הדין, על התובע לשלם את הוצאות הדיון מיום 21/2/13 בסך של 600 ₪ ישירות לנתבעת ולהפקיד בקופת בית המשפט סך של 600 ₪ נוספים כערובה להוצאות הנתבעת וזאת תוך 30 יום, מהיום.

לאחר ביצוע תשלום הוצאות הנתבעת והפקדת הערובה בקופת בית המשפט, יבוטל פסק הדין מיום 21/2/13 והתיק ייקבע להוכחות.

היה והתובע לא ישלם את הוצאות הדיון מיום 21/2/13 ולא יבצע את ההפקדה במועד שקבעתי, תבוטל החלטה זו, ופסק הדין יוותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.